Bava Kamma 32

Kapitel 32

א רבי אלעזר אומר אף הנחש והא אנן תנן ר' אלעזר אומר בזמן שהן בני תרבות אינן מועדים והנחש מועד לעולם

1 Wir haben ja aber gelernt, R. Elea͑zar sagt, wenn sie gezähmt sind, gelten sie nicht als verwarnt, und nur die Schlange gelte immer als verwarnt!? —

ב תני נחש

2 Lies: Die Schlange.

ג אמר שמואל ארי ברה"ר דרס ואכל פטור טרף ואכל חייב

3 Šemuél sagte: Wenn ein Löwe auf öffentlichem Gebiete [die Beute] packt und frißt, so ist [der Eigentümer] ersatzfrei, wenn er sie aber zerreißt und frißt, so ist er ersatzpflichtig.

ד דרס ואכל פטור כיון דאורחיה למידרס הוה ליה כמו שאכלה פירות וירקות דהוה ליה שן ברשות הרבים ופטור טרף לאו אורחיה הוא

4 Wenn er sie packt und frißt, so ist [der Eigentümer] ersatzfrei, denn da es seine Art ist, [die Beute] anzupacken, so ist es ebenso, als wenn [ein Vieh] Früchte oder Kräuter frißt, somit ist dies Zahnschädigung auf öffentlichem Gebiete, für die man ersatzfrei ist; dagegen aber ist das Zerreißen nicht seine Art. —

ה למימרא דטריפה לאו אורחיה הוא והכתיב (נחום ב, יג) אריה טורף בדי גורותיו בשביל גורותיו ומחנק ללבאותיו בשביל לבאותיו וימלא טרף חוריו בשביל חוריו ומעונותיו טריפה בשביל מעונותיו

5 Demnach ist das Zerreißen nicht seine Art; es heißt ja aber:der Löwe zerriß genügend für seine Jungen!? — Nur für seine Jungen. — Und würgte für seine Löwinnen!? — Nur für seine Löwinnen. — Und füllte seine Höhlen mit Zerrissenem!? — Nur für seine Höhlen. — Und seine Lagerstätten mit Zerrissenem!? — Nur für seine Lagerstätten. —

ו והתניא וכן חיה שנכנסה לחצר הניזק טרפה בהמה ואכלה בשר משלם נזק שלם

6 Es wird ja aber gelehrt: Ebenso ist, wenn ein Tier in den Hof des Geschädigten hineingegangen ist und da ein Vieh zerrissen und das Fleisch gefressen hat, der ganze Schaden zu ersetzen!? —

ז הכא במאי עסקינן שטרפה להניח הא אכלה קתני בשנמלכה ואכלה

7 Hier handelt es sich um den Fall, wenn es zur Verwahrung zerrissen hat. — Es heißt ja: gefressen!? — Wenn es sich überlegt und sofort gefressen hat. —

ח מנא ידעינן ועוד דשמואל נמי דלמא הכי הוא

8 Woher weiß man dies!? Ferner kann dies ja auch bei der Lehre Šemuéls der Fall sein!?

ט אמר רב נחמן בר יצחק לצדדין קתני שטרפה להניח או דרסה ואכלה משלמת נזק שלם

9 R. Naḥman b. Jiçḥaq erwiderte: Hier wird von zwei verschiedenen Fällen gelehrt: wenn es zerrissen hat, zur Verwahrung, oder wenn es angepackt und sofort gefressen hat, so ist der ganze Schaden zu ersetzen.

י רבינא אמר כי קאמר שמואל בארי תרבות ואליבא דרבי אלעזר דאמר לאו אורחיה

10 Rabina erklärte: Šemuél spricht von einem gezähmten Löwen und zwar nach der Ansicht R. Elea͑zars, welcher sagt, es sei nicht seine Art. —

יא אי הכי אפי' דרסה נמי ליחייב

11 Demnach sollte man doch ersatzpflichtig sein, auch wenn er angepackt hat!? —

יב אלא דרבינא לאו אשמואל אתמר אלא אמתניתא כי תני מתניתא בארי תרבות ואליבא דר' אלעזר דאמר לאו אורחיה

12 Vielmehr, die Erklärung Rabinas bezieht sich nicht auf die Lehre Šemuéls, sondern auf die angezogene Barajtha; diese spricht von einem gezähmten Löwen, und zwar nach der Ansicht R. Elea͑zars, welcher sagt, es sei nicht seine Art. —

יג א"ה ח"נ בעי לשלומי דאייעד

13 Demnach sollte doch nur die Hälfte des Schadens ersetzt werden!? — Wenn er verwarnt ist. —

יד א"ה מאי האי דקתני לה גבי תולדה דשן גבי תולדה דקרן בעי למיתנייה קשיא

14 Wieso lehrt er es demnach bei den Unterarten der Zahnschädigung, er sollte es doch bei den Unterarten von der Hornschädigung lehren!? — Dies ist ein Einwand.

טו <big>מתני׳</big> מה בין תם למועד

15 WELCHEN UNTERSCHIED GIBT ES ZWISCHEN EINEM NICHT VERWARNTEN UND EINEM VERWARNTEN?

טז אלא שהתם משלם חצי נזק מגופו ומועד משלם נזק שלם מן העלייה

16 FÜR EIN NICHT VERWARNTES IST MAN FÜR DIE HÄLFTE DES SCHADENS UND DINGLICH HAFTBAR, UND FÜR EIN VERWARNTES IST MAN FÜR DEN GANZEN SCHADEN UND PERSÖNLICH HAFTBAR.

יז <big>גמ׳</big> מאי עלייה אמר רבי אלעזר במעולה שבנכסיו

17 GEMARA. Was heißt a͑lija? R. Elea͑zar erwiderte: Das beste seiner Güter,

יח וכן הוא אומר (דברי הימים ב לב, לג) וישכב חזקיהו עם אבותיו ויקברוהו במעלה קברי בני דוד ואמר ר' אלעזר במעלה אצל מעולים שבמשפחה ומאן נינהו דוד ושלמה

18 denn so heißt es:und Ḥizqija legte sich zu seinen Vätern, und man begrub ihn am Aufstieg zu den Gräbern der Nachkommen Davids, und R. Elea͑zar erklärte [das Wort] ma͑la [Aufstieg]: bei den Vorzüglichsten [meu͑lim] der Familie, das sind David und Šelomo.

יט (דברי הימים ב טז, יד) ויקברוהו בקברותיו אשר כרה לו בעיר דוד וישכיבוהו במשכב אשר מלא בשמים וזנים מאי בשמים וזנים רבי אלעזר אמר זיני זיני ר' שמואל בר נחמני אמר בשמים שכל המריח בהן בא לידי זימה

19 Und man begrub ihn in seiner Grabstätte, die er sich in der Stadt Davids hatte graben lassen; und man legte ihn auf ein Lager, das man gefüllt hatte mit Spezereien und Sorten. R. Elea͑zar erklärte: Mit verschiedenen Gewürzsorten. R. Šemu͑él b. Naḥmani erklärte: Wer daran riecht, kommt zur Unzucht.

כ (ירמיהו יח, כב) כי כרו שוחה ללכדני ופחים טמנו לרגלי רבי אלעזר אמר שחשדוהו מזונה ר' שמואל בר נחמני אמר שחשדוהו מאשת איש

20 Denn eine Grube haben sie gegraben, mich zu fangen, und Schlingen für meine Füße gelegt. R. Elea͑zar erklärte: Sie verdächtigten ihn [des Verkehrs mit] einer Hure. R. Šemu͑él b. Naḥmani erklärte: Sie verdächtigten ihn [des Verkehrs mit] einer Ehefrau. —

כא בשלמא למ"ד שחשדוהו מזונה היינו דכתיב (משלי כג, כז) כי שוחה עמוקה זונה אלא למ"ד שחשדוהו מאשת איש מאי שוחה אטו אשת איש מי נפקא מכלל זונה

21 Einleuchtend ist die Ansicht desjenigen, welcher sagt, sie verdächtigten ihn [des Verkehrs mit] einer Hure, denn es heißt:eine tiefe Grube ist die Hure, wieso aber geht dies aus [dem Worte] Grube hervor nach demjenigen, welcher erklärt, sie verdächtigten ihn [des Verkehrs mit] einer Ehefrau!? — Ist etwa eine [solche] Ehefrau nicht eine Hure? —

כב בשלמא למ"ד שחשדוהו מאשת איש היינו דכתיב (ירמיהו יח, כג) ואתה ה' ידעת את כל עצתם עלי למות אלא למאן דאמר שחשדוהו מזונה מאי למות שהשליכוהו לבאר טיט

22 Einleuchtend ist die Ansicht desjenigen, welcher erklärt, sie verdächtigten ihn [des Verkehrs mit] einer Ehefrau, denn es heißt:du aber, Herr, kennst all ihre totbringenden Pläne wider mich, welche totbringenden Pläne sind es aber nach demjenigen, welcher erklärt, sie verdächtigten ihn [des Verkehrs mit] einer Hure!? — Sie warfen ihn in eine Lehmgrube.

כג דרש רבא מאי דכתיב (ירמיהו יח, כג) יהיו מוכשלים לפניך בעת אפך עשה בהם אמר ירמיה לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם אפילו בשעה שעושין צדקה הכשילם בבני אדם שאינן מהוגנים כדי שלא יקבלו עליהן שכר

23 Raba trug vor: Es heißt:Sie sollen vor dir straucheln, zur Zeit deines Zornes handle wider sie. Jirmeja sprach vor dem Heiligen, gepriesen sei er: Herr der Welt, selbst zur Zeit, wenn sie Wohltätigkeit üben, laß sie durch unwürdige Leute straucheln, damit sie dafür keine Belohnung erhalten.

כד (דברי הימים ב לב, לג) וכבוד עשו לו במותו מלמד שהושיבו ישיבה על קברו

24 Und viel Ehre erwies man ihm bei seinem Tode; dies lehrt, daß sie ein Kollegium auf sein Grab setzten.

כה פליגי בה ר' נתן ורבנן חד אמר שלשה

25 Hierüber streiten R. Nathan und die Rabbanan; nach der einen Ansicht drei [Tage],

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel